כמאבחנת אני פוגשת ילדים, נערים ומבוגרים, הזקוקים להערכה כוללת למגוון רחב של מטרות, בין היתר: הערכה של יכולות קוגנטיביות, השמה במסגרות חינוכיות, מסוגלות הורית, חוו"ד לבתי משפט וכיו"ב. במפגשי האבחון ישנו נסיון ממוקד להגיע לתמונה רחבה ככל שניתן, הן בהיבט הקוגנטיבי והן בהיבט הרגשי, שמתוכה ניתן לנסח המלצות ברורות ומדוייקות לגבי הדרך שתסייע באופן האופטימאלי לפונה בהמשך.

​

האבחון הפסיכודיאגנוסטי כולל סוללה של אבחונים קוגניטיביים ואישיותיים (בנדר, ווקסלר, ציורים, TAT,  ורורשאך וכן שאלוני דיווח עצמי בהתאמה לשאלה האבחונית). הוא מתפרס לרוב על שניים/שלושה מפגשים שאורכים מספר שעות (כתלות בטווח הקשב והפניות של הנבדק.ת), שבהם נערך ראיון קליני/התפתחותי עם המאובחן (במקרה של קטין גם עם הוריו), ולאחריו האדם עובר סדרה של מבדקים אחידים ומתוקננים. כלל הממצאים המופקים מהטסטים השונים מאפשר ליצור תמונה עשירה ומקיפה של האדם, הכוללת התייחסות מעמיקה ליכולותיו, כישוריו, והגורמים אשר מקשים עליו לתפקד ולהתפתח בצורה אופטימלית ובהתאם לזה לנסח המלצות מפורטות לגבי  אופן הטיפול המתאים על מנת לקדם את הנבדק. הסיכום הכתוב נמסר באופן אישי לפונה (או להוריו במקרה של קטין), לצד פגישת משוב עימי שבה מפורטים בעל פה ובאופן ישיר עיקרי הממצאים וההמלצות וניתן מענה לשאלות שעולות.

​

מנסיוני כמאבחנת אני מתרשמת כי האבחון הינו הזדמנות למפגש שונה עם האדם, יש בכוחו של מפגש כזה, במידה והוא נעשה באופן מיומן ומקצועי, לשפוך אור ולתת מענה ממוקד וענייני לתהיות ושאלות כבדות משקל המעסיקות את הפונה ומשפחתו:

​

• למה הוא/היא מתנהג.ת ככה

• האם הבסיס להתנהגות ולתגובות הינו אורגני/התפתחותי או רגשי

• האם יש סימנים להפרעת קשב, או ללקות למידה אחרת

• מה המקור לקושי בתפקוד האקדמי

• האם קיימות הפרעות בשיפוט, בתפיסה ובבוחן המציאות,

• האם הוא או היא סובל.ת מדיכאון והאם קיימת סכנה אובדנית

• עדות לנוכחות של חוויה טראומטית (פיסית, מינית או אחרת)

• איזה סוג של טיפול יתאים לו/לה ועוד...

​

במפגש האבחוני ודרך הביצוע של מטלות האבחון המגוונות, ישנה הזדמנות לערוך תצפית על התנהגותו של הנבדק.ת שדרכה ניתן ללמוד על  הפרמטרים הבאים:

​

• התמודדוות  עם מצבים עמומים,

• עבודה תחת לחץ זמן,

• סף תסכול,

• התמודדות עם כשלון ,

• מוטיבציה,

• יחס לגבולות ולסמכות,

• יכולת ליצור קשר,

• יכולת לעשות שימוש מועיל בתיווך וחיזוקים,

• מידת הסקרנות והעניין שלו/ה בסביבה,

• סגנון עבודה

• זמן תגובה

• הבנה של הוראות מילוליות

• תפקוד מוטורי ועוד...

​

 

שילוב של ביצועי הנבדק (תוצאות האבחונים) עם המאפיינים ההתנהגותיים שלו כפי שעולים מהתצפית מהווה תשתית מצויינת להבנה של קשייו. 

​

במפגש המשוב מתקיים דיאלוג פתוח עם הנבדק.ת ו/או משפחתו ביחס לממצאים, במטרה להנגיש את ממצאי האבחון ולענות על שאלות שמעסיקות את הנבדק.ת ומשפחתו. מפגש משוב כזה במיטבו, הוא בעל איכויות תרפויטיות ויש בכוחו לצייד את הנבדק.ת בתובנות חשובות ביחס לעצמו וביחס לדרך המתאימה להתמודדות עם קשייו. לעיתים אף מתאפשר עיבוד רגשי משמעותי לסוגיה או עניין מהותי שמהווה מקור לתקיעות בחייו/ה